6 תגובות

  • סבסטיאן

    אני אוהב פרטים מוגדלים בסרטים. יותר חפצים מאשר בני אדם. במקרה הזה, הפרט המוגדל, או יותר נכון שני הפרטים המוגדלים, יצאו נהדר.

  • עופר לנדא

    התמונה מקסימה בעיני, ואני מרגיש שהיא מאד מייצגת את שמעון פרס, שגם אם איני שותף כלל לדעותיו או מעשיו, אני מעריך את פעלתנותו ודבקותו הרבה במשימתו גם כאשר, וזה כנראה מה שניתן לראות בעיניו בתמונה – היאוש מאיים לכרסם בו…

  • אליסיה

    מעניין איך הגעת לשמעון פרס. כנראה שהוא מאוד מעסיק אותך. זה ההסבר היחיד.
    אני דווקא לא רואה וגם לא התכוונתי להראות יאוש.
    אבל על זה אני לא מתווכחת, מהרגע שאני משחררת עבודה לאוויר העולם, היא נתונה לשיפוט ואינטרפרטציה של הצופים בה.

  • עופר לנדא

    כנראה, מעבירה אותי על דעתי, או לפחות מטשטשת את ראייתי, כי הייתי בטוח שהכותרת היא "פרס: מבט(1)"…

    (וכן, פרס – ופוליטיקה בכלל – מעסיקים אותי מאד… כנראה שטעות פרוידיאנית יכולה לקרות גם בקריאה…)

    טוב, אמרתי מספיק, ועכשיו אשוב לדממתי 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *